לאחרונה, באחת מסדנאות המנהלים שהנחיתי, שאלתי את המשתתפים: "מתי לאחרונה עצרתם אחרי הצלחה כדי באמת להתבונן בה?" התשובות היו מאלפות: "אין זמן לזה", "כבר עברנו ליעד הבא", "חגגנו וזהו". אחד המנהלים הבכירים השיב תשובה שנחרטה בי: "יש לנו תרבות של 'מה הלאה'. כל הצלחה היא רק תחנה בדרך למשהו אחר. אף פעם לא עוצרים באמת."… Read more

"המנהל הטוב ביותר שהיה לי אף פעם לא מיהר לענות," סיפר לי בכיר באחד הארגונים המובילים במשק במהלך פגישת ייעוץ. "הוא תמיד היה לוקח שנייה לחשוב. לפעמים זה היה מתסכל, אבל התשובות שלו היו עמוקות יותר, נכונות יותר." בשנתיים האחרונות ליוויתי עשרות מנהלים בתהליך שנבנה תוך פעולה וקראתי לו "מנהיגות ה-MA" – גישה המבוססת על… Read more

אחרי שכתבתי על התסכול שלי עם האוטומטים שבולעים את המרווחים בחיי, התחלתי להתבונן בפעולה אחת ספציפית שמסמלת עבורי את העידן המודרני כולו – המייל. או יותר נכון, הרגע שבין סיום מייל אחד להתחלת הבא. המרווח שנעלם בלחיצת כפתור פעם, כשהיינו כותבים מכתב, היה לתהליך קצב משלו. כתבנו, קיפלנו, הכנסנו למעטפה, הדבקנו בול, הלכנו לתיבת הדואר.… Read more

לאחרונה אני מוצאת את עצמי תוהה על הקשר בין האוטומטים בחיינו לבין עיקרון ה-MA היפני – אותו מרווח יקר ערך שבין הרגעים. היום הבנתי שהקשר הזה מורכב יותר ממה שחשבתי. התסכול של השגרה האוטומטית הבוקר התעוררתי והרגשתי כאילו אני צופה בסרט שכבר ראיתי אלף פעמים. אותה שגרה, אותן תנועות, אותן מחשבות. השעון המעורר, הקפה, אפילו… Read more

"לפעמים, הצעד המשמעותי ביותר קדימה הוא הצעד שלא לקחנו" כשהמרדף אחר תוצאות הוביל למבוי סתום היה לי שבוע להגיש מצגת אסטרטגית ללקוח משמעותי. פרויקט חשוב, לוחות זמנים צפופים, וציפיות גבוהות. התיישבתי מול המחשב, פתחתי את הטמפלייט המוכר, והתחלתי לעבוד. שעה עברה, ואז עוד אחת, ועוד אחת. האצבעות שלי הקלידו, אבל המילים שהופיעו על המסך לא… Read more

לפני כמה ימים היה לי רגע כזה- רגע שבו פתאום נהיה שקט.לא שקט חיצוני, אלא שקט פנימי. לא היו לי משימות דחופות, לא הייתה רשימת מטלות לחוצה, אפילו הטלפון שתק. לכמה דקות, פשוט היה… ריק. והאמת? זה הלחיץ אותי. במקום ליהנות מהמרחב הזה, הראש שלי מיד התחיל לחפש מה לעשות: לבדוק הודעות, לקרוא משהו, אפילו… Read more

בתהליכי הליווי שאני מקיימת עם מנהלים אנחנו מתרגלים MA – המון פעמים הם מתייחסים לתרגול הזה כזמן שלא עושים בו כלום ממש חשוב לי שתזכרו שMA אינו רק הפסקה, אלא הזדמנות. בכל "מרווח" כזה טמון פוטנציאל לצמיחה, למידה והתחדשות במנהיגות שלכם. 🌱 אז קבלו 3 טיפים עם שאלות מנחות שיעזרו לכם ליישם MA 1. "שעת… Read more

אז בהמשך לפוסט של אתמול המשכתי בהגות שלי ופתאום גילוי רגעי הMA ברכבת חיברו אותי למנהיגות ולפיתוח מנהיגות אז איך זה מתקשר לנסיעה ברכבת ולמנהיגות? 1. קצב וזרימה: כמו הרכבת הנעה בין תחנות, כך גם מנהיג טוב יודע מתי להאיץ ומתי להאט. ה-MA הוא הרגע שבו אנחנו מרגישים את הקצב ומתאימים את עצמנו אליו. 2.… Read more

בשנה האחרונה התחלתי לנסוע ברכבת במקום הרכב הפרטי. החום הכבד , הקור והפקקים הבלתי נסבלים הפכו את הרכבת לאופציה מועדפת עבורי. וכך, במקום להיתקע בפקק, אני מוצאת את עצמי בתוך קרון ממוזג, עם זמן איכות לצפות במראות החולפים. הנסיעות אפשרו לי לגלות עוד רגעי MA שהתחייבתי אליהם ואיפשרו לי לתרגל את המיומנות הנפלאה הזו. אז… Read more

מה קורה כשאנחנו לא ממלאים כל רגע בתוכן, אלא נותנים לרגעים הפנויים לעצב אותנו? במאמר מאת לוהאריה-הוגת דעות שמובילה את מרכז לוהאריה שדיבר על החשיבות של אתנחתאות יזומות רגעים שבהם אנחנו עוצרים כדי לנשום, להתבונן, להקשיב לעצמנו. בהתחלה חשבתי לעצמי: ברור, כולנו יודעים שצריך לעצור מדי פעם. אבל ככל שהמשכתי לקרוא, הבנתי שמשהו בגישה שלי… Read more